#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1] הזמין אינסטלטור יקר לטיפול בנזילה של השכן ולא אמר המזמין לאינסטלטור שהוא ישלם ותיקן האינסטלטור את הנזילה ולא ידע האינסטלטור שהנזילה היא של השכן, מי ישלם לאינסטלטור? וכמה? והאם גם השכן צריך לשלם? וכמה?        2]ומה הדין כשבזמן שהגיע האינסטלטור לתקן, ידע שהתיקון הוא לא בבית של המזמין אלא בבית-השכן?              3]ומה הדין כשהזמין את האינסטלטור בפני השכן?	"1]כשהאינסטלטור לא ידע שהבית שממנו מקור-הנזילה הוא לא של המזמין וגם לא הוזמן בפני השכן, חייב המזמין לשלם, כי האינסטלטור מכיר רק את המזמין, ואע""פ שהמזמין לא אמר לאינסטלטור שהוא ישלם, האומדנא בסתם מזמין - שהמזמין משלם אא""כ פירש שהבעה""ב ישלם.                                [לגבי מחיר התשלום, הדבר תלוי במחלוקת-ראשונים [שהתבאר בסימן של""א] שלדעת הריטב""א דעת המזמין לשלם הכי פחות שאפשר, לדעת הרמב""ן דעתו לשלם מחיר בינוני, אבל] הבעה""ב לא ישלם לאינסטלטור אבל ישלם לשכן כמה שנהנה.<br>2]כשהאינסטלטור הגיע למקום ונודע לו שהנזילה היא לא מבית-המזמין אלא מהשכן, פטור המזמין לשלם, כי היות ונודע לו שהנזילה היא לא מבית-המזמין, כשהוא רוצה שהמזמין ישלם, היה עליו להתנות על כך עם המזמין, ולכן יגבה האינסטלטור מהשכן כמה שההנהו.<br>3]כששכרו בפני השכן, חייב השכן לשלם מדין שתיקה כהודאה, אך כיון שהאינסטלטור יקר יותר ממה שמקובל, אם זה מפורסם וידע מזה השכן, ישלם לאינסטלטור כמה שהוא דורש, אך אם לא הכיר את האינסטלטור, ילה""ס האם חייב לשלם כמה שדורש האינסטלטור או רק כמה שמקובל בשוק לשלם על כזו עבודה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלו/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]שכר אברך שילמד עם נער של אחד מבני-הקהילה בפני האבא של אותו נער, מי ישלם לאותו אברך? ומה הטעם?            2]שווער שאמר לחתנו-העשיר ""למד עם בנך ואני אשלם"", מי ישלם? ומה הטעם?"	1.האבא של הנער, כיון ששכרו את האברך בפניו, שתיקה כהודאה.<br>2.ישלם אבי-הנער ופטור השווער - כי יכול לומר משטה אני בך - שהרי כיון שחתנו הוא לא עני והוא מחוייב ללמוד עם בנו, יתכן מאוד שבזמן שהבטיחו שישלם לו, לא התכוון ברצינות לשלם.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלו/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הביא עצים לנגר כדי שיכין לו מהם שולחנות וכסאות, ואחרי שבנה את השולחנות והכסאות, ביקש המזמין מהנגר שבמקום שישלם לו שכר-מזומן יקבל 7 כסאות מתוך מה שעבד והנגר הסכים,     ואחרי כמה ימים המזמין התחרט ורוצה לשלם לנגר במזומן - כפי מה שמקובל לשלם על כזו עבודה ולקחת לעצמו את 7 הכסאות שהיו אמורים להיות השכר של הנגר והנגר מתנגד,    באיזה אופן לכו""ע א""י המזמין לחזור בו? באיזה אופן לכו""ע יכול לחזור בו?        באיזה אופן נחלקו הפוסקים? ומה סברתם?"	"אם הנגר עשה קנין ב7 כסאות כדי לזכות בהם - כמו משיכה או הגבהה, לכו""ע א""י לחזור בו.                 כשלא עשה קנין והכסאות לא ברשות הנגר, לכו""ע יכול לחזור בו.                        כשלא עשה קנין והכסאות הם ברשות הנגר, נחלקו הפוסקים האם הבעה""ב יכול לחזור בו,      השו""ע פוסק ומסכימים לו הש""ך והסמ""ע שא""י  לחזור בו, כיון שמגיע לנגר שכר על מלאכתו, התכוון המזמין ברצינות להקנות לנגר את 7 הכסאות.     דעת הט""ז, שיכול המזמין לחזור בו ולומר שלא התכוון להקנות לו את 7 הכסאות אלא לדחותו בתשלום-המזומן, ורק כשעשה קנין בכסאות, זכה בהם."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלו/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השוכר פועל: 1]במה משלם לפועל - מזומן או אפילו סובין - כשיש לו לשלם מזומן וכשאין לו?       2] כששכרו לעבודה בדברי-מאכל,   האם יכול לשלם לו מהדברי-מאכל שעבד בהם?	"1.גם כשאין לו מזומן, מחויב למכור את נכסיו כדי שיוכל להביא לפועל מזומן.<br>2.נחלקו הפוסקים,    דעת המרדכי וכן פוסק הסמ""ע שיכול - כי כל מה שהפועל עובד, הוא לצורך מחייתו, וא""כ כשמביא לו את דברי- המאכל עצמם עוד יותר טוב,     ודעת הב""י והש""ך שא""י וחייב לשלם לו מזומן,  והרש""ש כתב, שאף הש""ך מודה כשמביא לו דברי-מאכל שאינם מחוסרי הכנה, ורק כשמביא לו חיטים - שהם עדיין מחוסרים טירחה, סובר הש""ך שא""י לפרוע בהם לפועל.       והערוה""ש פסק  שא""י לפרוע דברי-מאכל.  [ויתכן הטעם שהרי בזמנינו הפועלים לא עובדים בשביל המחייה היומית.]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלו/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]שכר פועל לזכות לו בחפצי-הפקר, האם יכול לשלם לפועל מחפצי-ההפקר שזכה בהם עבורו? ומה הטעם?    2]באיזה אופן כשציוה את הפועל שישמור לו [-שלא יזכו בו אחרים] את חפצי-ההפקר, צריך לשלם לפועל במזומן?     ובאיזה אופן פטור לשלם לו כלום? ומה הטעם?	"1.כיון שציוהו לזכות בו, מיד כשזכה הפועל בחפצים, ה""ז כמו חפצים של הבעה""ב - שא""י לשלם מחפציו ועליו לשלם לפועל במזומן.<br>2.כשהפועל לא ידע שזה חפצים של הפקר, מחוייב השוכרו לשלם לפועל במזומן, וכמו כל שוכר פועל, ורק באופן שהפועל ידע שהחפצים שהוא שומר עליהם הם הפקר, פטור השוכרו לשלם לו כלום - שמכיון שידע שהוא נשכר לעבודה בחפצי-הפקר, היה עליו להתנות שיקבל את שכרו ממנו, ואם ירצה הפועל, יוכל לזכות בחפצי-ההפקר לעצמו, ואם יקדם אחר ויזכה בהם, יפסיד ולא יקבל שכר כלל.            שיטת הרמ""ה המובאת בטור שאם קדם אחר וזכה בהפקר, מחוייב הבעה""ב לשלם לפועל על השמירה, אך הטור  חולק וכן סתם הסמ""ע שפטור."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלו/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכר את הפועל לזכות בחפצי-הפקר וסיכם עם הפועל שיקבל לשכרו חלק מחפצי-ההפקר ורוצה השוכר לחזור בו ולשלם לפועל במזומן, האם יכול - כשעשה הפועל קנין בהם, וכשלא עשה בהם קנין, אך הם ברשות-הפועל?	"כשקנה  הפועל, א""י לחזור בו, כשלא קנה אך הוא נמצא ברשותם, נחלקו הפוסקים, הש""ך והסמ""ע סוברים שא""י, והט""ז סובר שיכול."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלו/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכר פועל ובאמצע-העבודה לקחו המלך לעבוד אצלו ואח""כ שיחררוהו, האם מחוייב הבעה""ב לשלם לפועל על הימים שעבד אצל המלך? ומה הטעם?"	לא, שהרי לא עבד אצלו.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלו/סעיף ג		
